הסתיימה עונה מופלאה בסיום סדרת חצי גמר הפלייאוף 2020-21

צריך להודות עם יד על הלב: הפועל יונט קרדיט חולון מודל יוני 2021 לא שווה גמר פלייאוף, וההפסד אמש בתוצאה 78:63 מול גלבוע/גליל הוא החותמת לכך.

אמנם חולוניה לא השיגה נצחון על הפרקט, אבל הנצחון של המועדון בסגול-צהוב הושג בכל מה שמסביב ובראש ובראשונה נצחון הספורטיביות והצדק. מנכ"ל הפועל חולון, רועי דבורה, צייץ בטוויטר ביום חמישי, אחרי שנפסק הפסד טכני מביש, כי "לא משנה כמה תתאמן, יש מגרשים שבחיים לא תנצח בהם" ברמזו למגרשי בתי הדין ואיגוד הכדורסל. והנה ביום שישי ההיגיון ניצח, הערעור של חולוניה התקבל ונקבע משחק חוזר (וכל הכבוד לעו"ד התותח ואוהד הקבוצה רועי רוזן) - למרות שאפשר להתווכח כמה הקנס שקיבלנו הוגן לעומת אי ההעמדה לדין של גלבוע, שכן לא יתכן שבגלל 2-3 דקות לכאן או לכאן גלבוע זכה כשלג. אך בשורה התחתונה הספורטיביות ניצחה והתוצאה נקבע בדיוק איפה שהיא אמורה להיקבע: על הפרקט! טוב וראוי שעל הפרקט באולם בגלבוע בשם הספורטיביות. רק שידאגו לחשמל ומזגן נורמליים בעונה הבאה.

אם תרצו, יש כאן מסר חשוב שחולוניה העבירה לעולם הכדורסל כולו: לא נלך כצאן לטבח אחרי החלטות של עסקנים באיגוד הכדורסל שלא כידררו מימיהם, לא נוריד את הראש ונתקפל. תוצאות צריכות להתקבל על הפרקט ולא בחדרי דיונים אפלים ומלאים אינטרסים. זה הנצחון הגדול של חולוניה אמש!

ובאשר למשחק עצמו? נכון ציפינו למשחק יותר צמוד, אבל הנמרים באמת סחוטים פיזית אחרי העונה המתישה והמסובכת ביותר בתולדות המועדון - עונה של 65 משחקים על פני 8 חודשים שהם בדיוק 2 משחקים בשבוע בממוצע במשך עונה שלמה. בנוסף, צריך להודות על האמת: בלי אייזיאה מיילס שעזב, טיירוס מגי שנפצע ועזב, כריס ג'ונסון שנפצע (עדיין סובל מתסמיני זעזוע מוח) ומקסים דה זאו שלא ממש חזר לעצמו אחרי הפציעה, זאת לא אותה קבוצה שהגיעה להישג האירופאי הגדול בתולדותיה ונתנה תצוגות אירופאיות עם נצחונות על קבוצות ענק כמו קרשיאקה, ברינדיזי וא.א.ק אתונה בליגת האלופות. השריד היחיד מאותה קבוצה, סי.ג'יי האריס, לא מספיק לבדו כדי לסחוב את הנמרים לגמר והמחליפים שהגיעו הם פחות טובים מאלה שחסרים. אז זה הספיק בקושי ועם הלשון בחוץ ברבע הגמר מול נס ציונה העיקשת, זה לא הספיק מול גלבוע/גליל המחוברת שאצל שתיהן אגב לא עזב אף זר גם בזמן מבצע שומר חומות. ולמרות זאת, המלחמה של שחקני חולוניה היא אותה מלחמה שטבועה בדי.אן.איי של המועדון, השחקנים המשיכו להילחם גם אמש עד שתש כוחם.

נשמעו טענות פה ושם מצד האוהדים על דדאס שעשה טעויות כאלה ואחרות לכאורה בפלייאוף - כי הרי היציעים מלאים תמיד ב"מאמני כדורסל בכירים", ונשאלת השאלה: זה באמת משנה? עם עייפות פיזית כזאת ובסגל כל כך חסר, אנחנו לא ממש שווים גמר וגם אם היינו גונבים את המשחק הראשון בסדרה שלא ממש הגיע לנו, ומצליחים בדרך נס לנצח את המשחק השלישי ולעלות לגמר, לא היה לנו מה למכור שם. הקבוצה בסגל הנוכחי, המאמן והשחקנים, הוציאו מים מהסלע וסחטו את הלימון עד טיפותיו האחרונות. צריך לקבל את ההפסד בהבנה כי זאת מה ששווה הקבוצה הזאת: חצי גמר.

מה שאוהדי חולוניה קיבלו אמש פרט לספורטיביות וצדק, זה הזדמנות ראויה להיפרד מקבוצה לוחמת שנלחמה עד השניה האחרונה למרות הנסיבות, ולהודות לשחקנים, לצוות המקצועי ולהנהלה על עונה שלא תישכח עוד הרבה שנים, ולא רק בגלל גביע הבלקנית. נותר רק להוריד את הכובע בפני כל אחד ואחד מהאנשים שלקחו חלק בעונה הכיפית והמשוגעת הזאת! בכלל, שימו את עצמכם רגע בנעלי הנהלת חולוניה שהייתה צריכה להתמודד בעונה אחת עם מגיפה, סגרים, שחקן שנדבק, בידודים, חצי עונה בלי קהל, חזרת למגרשים תוך כדי תנועה, טיסות שבוטלו, הגעה בדרך-לא-דרך למשחקי חוץ באירופה, טילים על ישראל, זרים שעזבו, זרים שבאו במקומם מעכשיו לעכשיו, הפסקת חשמל בגלבוע, מלחמה בבתי הדין של איגוד הכדורסל... ההנהלה הגיבה על כל אירוע במקצועיות ובמהירות ולמועדונים אחרים נותר רק לקנא בהתנהלות המופתית של הנהלת חולוניה. שאפו גדול!

הדבר הפחות מעניין בדיעבד, התרחש על הפרקט, שכן היה גם משחק כדורסל אמש: בתחילתו וורקמן וססטינה הפכו פיגור 5:0 ליתרון 7:5, אלכסנדר נכנס לוהט והתעלל בבניה סרור כשקלע עליו 7 נקודות מהירות ואף סימן בבדיחות לספסל של גלבוע להחליף אותו. בורדיון החטיא פעמיים מהקו אך כיפר עם חטיפה וסחיטת עבירה בלתי ספורטיבית, שיוויון 19 בסוף הרבע הראשון.

האריס עלה על הלוח עם שלשה רק בתחילת הרבע השני, אלכסנדר המשיך ללהוט, האריס ובורדיון שמרו על יתרון חולוני לפני שגלבוע קבעה שיוויון. שלשה של האריס על הבאזר החזירה את היתרון לחולון, 35:32 לנמרים במחצית.

ברבע השלישי וורקמן וסוקולובסקי שמרו בתחילה על היתרון אך אז גלבוע רצה ריצת 14:0 ועלתה ליתרון 9. סוקולובסקי שבר את הבצורת מהקו, בורדיון, פניני, האריס ואלכסנדר התחלקו בנקודות ששמרו את הנמרים קרובים, 53:48 לגלבוע בסוף הרבע השלישי.

בתחילת הרבע האחרון סוקולובסקי קלע שלשה שצימקה ל-2 הפרש בלבד. המקומיים הגיבו ב-6 נקודות רצופות, בורדיון ואלכסנדר צימקו מעט ו-7 וחצי דקות לסיום הזמן והתוצאה באופן אירוני היו קרובים מאוד לתוצאה במשחק שהופסק עם הפסקת חשמל 3 ימים קודם לכן, כשגלבוע הובילה 61:55. אלא שאז גלבוע עשתה ריצה נוספת של 13:0 שסגרה את הסיפור ועד לסיום ססטינה, ברנדווין שעלה על הלוח ו-וורקמן רק שיפרו מעט את הסטטיסטיקה, 78:63 לגלבוע/גליל בסיום.

אלכסנדר היה נקודת האור בשורות הנמרים כשסיים עם 16 נק' (6-9 מהשדה, 4-5 מהקו). האריס שחתום גם לעונה הבאה קלע 12 נק' (10 ברבע השני, 5-7 מהשדה), ססטינה קלע 9 (4-6 מהשדה), וורקמן 8 (4-7 מהשדה, 7 ריבאונדים), בורדיון 7 (3-5 מהשדה, 1-4 מהקו), סוקולובסקי 6, פניני שצפוי להישאר לעונה נוספת קלע 3 (0-5 לשלוש), ברנדוויין 2. כן שותף: משגב.

כ-600 חולונים הגיעו לאולם המחניק בגלבוע, עודדו את הנמרים לכל אורך המשחק ובעיקר בסיום, עת שירי העידוד של הקהל בצהוב-סגול לשחקנים ולמאמן העפילו אף על קריאות השמחה של הקהל הצנוע של גלבוע/גליל. ככה מסיימים עונה! כל הכבוד לכל מי שהגיע לגלבוע, כל הכבוד לאלפי הנמרים ביציע שהגיעו למשחקי הבית מול נס ציונה ולמשחק מול גלבוע בחולון ונתנו אווירה מהסרטים, עכשיו הזמן לתרגם את זה גם למעשים ולעשות מנוי לעונה הבאה.

עכשיו, זמן לנוח, לאגור כוחות ולהתחיל במלאכת הבנייה לקראת העונה הבאה. אחרי עונה משוגעת כזאת, מי יודע מה תביא עלינו עונת 2021/22... שתהיה פגרה מהנה, נתראה בעונה הבאה!

צילומים: עודד קרני