הפועל יונט חולון - סגנית אלופת המדינה לעונת 2017-18

כואב הלב. מה שעברה הפועל חולון העונה בקלות יכול להפוך לתסריט הוליוודי. עליות וירידות, פציעות, שחרור כוכב והחזרתו, ניצחון בחצי הגמר כנגד כל הסיכויים ועלייה לגמר. בסרט הוליוודי הכוכב שחוזר רק לגמר מככב ומביא לקבוצה הקטנה אליפות מול קבוצה עשירה בהרבה, דוד מול גוליית. אלא שאנחנו לא חיים בסרט (או שכן) ולא בעולם מושלם והחזרה של גלן רייס למשחק אחד בלבד לא רק שלא תרמה, אלא בלבלה את ההיררכיה החולונית וככל הנראה גרמה לכך שהמילטון פשוט לא יבוא לידי ביטוי. אבל אי אפשר להאשים את גלן במאומה, שכן המילטון פשוט לא נכנס למשחק יחד עם כל שאר החמישייה שפתחה את המשחק, והיא הוכרעה ממש בפתיחה כמילות השיר: "נגמר הכל לפני שהתחיל". זה נגמר עם 95:75 מאכזב למכבי. מילה רעה במיוחד מגיעה לשופטי המשחק בראשות דוד רומנו שחשבו שהקהל שילם ממיטב כספו כדי לראות אותם והציגו שיפוט נורא בעיקר נגד חולון, אך לכך נגיע בהמשך. בחלומות השחורים ביותר של אוהדי חולון לא חלמנו על פתיחה כזאת. תוך פחות מ-3 מכבי עלתה ל-13:0 כשפסק זמן של שמיר לא ממש עוזר. הולוואי קלע 2 נקודות ראשונות מהקו אבל הפער הלך וגדל והגיע ל-24:5 מהדהד. חולון נכנסה מעט למשחק כשרייס סחט עבירה ל-3 וטכנית של פארגו, אלכסנדר הקטין ל-10 הפרש עם סל ועבירה וחולון יוצאת בזול ברבע הראשון - 28:17. גם ברבע השני חולון נראתה לא טוב. תומאס ורייס ניסו אך עלתה ל-38:23. בלאט נכנס עם מהלך יפה של סל ועבירה, דיברתולומיאו והולוואי החליפו שלשות והמילטון המשיך להראות נורא כשנחסם על ידי טיוס ורק לקראת סוף הרבע השני קלע נקודות ראשונות, 47:31 במחצית מהגהנום. אם יש רבע אחד סביר של חולון במשחק הזה זה הרבע השלישי. גלן רייס ג'וניור נכנס לעניינים עם שני סלים וסחיטת עבירה מפארגו והמילטון סוף סוף קלע שלשה - 50:39. רייס ג'וניור צימק עם שלשה ל-52:42 בלבד אך אז הגיעו 2 התקפות בהן השיפוט השערורייתי הרג את המומנטום החולוני: רייס ג'וניור חדר פנימה, קיבל מכה ברורה בידו ולא נשרקו לו ועבירה ואז מכבי יצאה למתפרצת וקול החליק, והשופט הנכבד דוד רומנו דמיין שהרגל של קולמן הפילה אותו בעוד לא היה שום מגע. בשריקה קשה של ממש רומנו נתן בלתי ספורטיבית לקולמן שלא הייתה ולא נבראה, וכך במקום שרייס ילך לקו ויוריד להפרש חד ספרתי, מכבי ניצלה עד תום את המתנה מהשופטים, הגדילה ל-15 הפרש וגמרה מעשית את המשחק. ההפרש המשיך לגדול כשחולון נשברה מעשית, 68:47 בסוף הרבע השלישי. הרבע הרביעי היה גארבג' טיים ארוך. חולון ניסתה לצמק את הפער והורידה את הפער ל-16 הפרש, אלכסנדר קיבל 2 טכניות ברצף והורחק, למרות שהפער גדל שוב חולון המשיכה להילחם והורידה ל-15 הפרש (84:69) אבל זה הכי קרוב שהנמרים הגיעו, 95:75 בסיום. הולוואי היה היחידי שהגיע כשקלע 20 (6-11 מהשדה, 6-6 מהקו), רייס ג'וניור קלע 14 אבל באחוזים לא טובים (4-13 מהשדה, 5-9 מהקו, 4 איבודים), אלכסנדר מאוד השתדל וקלע 13 (5-5 מהקו), בלאט 12 (4-7 מהשדה), המילטון היה מאוד חסר כשקלע רק 7 (2-10 מהשדה, 9 ריבאונדים), פניני ותומאס שהיו האקס-פאקטור בחצי הגמר, לא היו מורגשים וקלעו 5 ו-4 נקודות בהתאמה. כן שותפו: קולמן, הרוש וקליין. קרוב ל-6,000 סגולים-צהובים הגיעו להיכל יד אליהו, מילאו אותו, הציגו עידוד ותפאורה מהממים בפתיחה אך בהמשך היו קצת בהלם לאור מה שהתרחש על הפרקט - לא שאפשר להאשים אותם. היה יפה לראות את אלפי האוהדים הסגולים לא בורחים בסיום אלא נשארים ומודים לשחקנים להנהלה ולצוות המקצועי על עונה מוצלחת ומרתקת סה"כ, מלאת תהפוכות ועם גביע אחד בארון. אוהדי חולון אינם אוהדי מכבי, הכבוד והעידוד חשובים מהפקקים! על אף האכזבה הגדולה, בחולון מסיימים את העונה בראש מורם. דן שמיר אמר בסיום במסיבת העיתונאים: "אני לא אוהב שמאמנים מפארים את העבודה שלהם, אבל מן הסתם בשביל חולון זה לא עניין של מה בכך לסיים שתי עונות כאלה. עשינו טעויות בדרך, וגם לא מעט כאלה, אבל אני חושב שזו היתה בסך הכל עונה מאוד מוצלחת". אחד מאנשי ההנהלה הכניס קצת פרופורציות: "אם היו אומרים לי לפני העונה שנסיים עם גביע ומקום שני, הייתי קונה את זה בשתי ידיים". טיישון תומאס התייחס למשחק ואמר: "אף אחד לא רוצה להפסיד כמו שהפסדנו, אבל כל השנה נלחמנו, ואני גאה בזה". שלמה אייזיק, בעלי הפועל חולון סיכם: "אני גאה בעונה הזו, הקהל וכל מה שמסביב לקבוצה. נותן לנו את הכוח להמשיך הלאה".

צילומים: עודד קרני ולירון מולדובן